לכבוד פורים, אולי בזכות פורים (או בגלל) דיברתי שוב על הקשר בין הפנים לבפנים, על העובדה שאנחנו למעשה כמעט תמיד עם מסיכה כשיש איתנו עוד אנשים, ובלי מסיכה כשאנחנו לבד.
המסיכה הזו עוזרת לנו לשמור על עצמנו בציבור, מסתירה את מה שלא נרצה שיראו ומגלה את מה שמתאים לנו באותו רגע, ולכן כשאנחנו לבד כדאי שנבחן את המסיכה הזו ונפעיל אותה לטובתינו.

התרגילים שדיברתי עליהם קשורים לזויות הפה, לחיוך ולעצב ואיך הם משתקפים בתנועה. אין תנועה לא נכונה, כל תנועה תורמת לגמישות הפנים.

חלוקת זמנים:

• 00:00-4:00 הקדמה (ומה זו ה”סוכריה” שאני מחזיקה ביד)
• 4:00-7:30חימום במתיחות ומשיכת שיער לריענון הקרקפת.
• 7:30-12:30 – להכיר את הפנים דרך מגע והבנת פעולת השרירים.
• 12:30-14:30 – על החיוך לגווניו.
• 14:30-19:30 – חיוך דרך הרמת לחיים.
• 19:30-29:30 – רצינות, משחק בזויות הפה לטובת הקמטים בצידי האף. חלק מתרגיל או O גדול.
• 29:30-סוף – שיחרור מצחיק קצת וסיכום